מוזיאון אסירי המחתרות, עכו

המסלול ואתריו

היסטוריה של המבצר:

 
מוזיאון אסירי המחתרות שוכן במבצר עכו. אשר נבנה על-ידי דהאר אל עמר ושופץ ע"י יורשו, ג'זאר פחה במחצית השניה של המאה ה-18.
המבצר גדול ומרשים ומתנשא לגובה של 40 מ'. לצידו מבנים מהתקופה העותומנית, הבנויים על יסודות צלבניים , ששולבו לעיתים בבניה המאוחרת.
 
בשלהי התקופה העותומנית שימש כארמונם של שליטי עכו  (סאריה ) . קסרקטין ומחסן נשק לחיל המצב.
בבית הסוהר (הלימאן) ישבו מלבד פושעים פליליים גם מורדים ופושעים פוליטיים מכל רחבי האימפריה העותומנית . ביניהם הבהא אוללה - מיסד דת הבהאיים, אשר נכלא במגדל בשנת 1868 .
 
בשנת 1912 נכלאו בכלא עכו חיים שטורמן וצבי ניסנוב מחברי אירגון "השומר", באשמת נסיון לנקום את נקמת יחזקאל ניסנוב, אשר נרצח סמוך לכפר שרונה.
בתקופת המנדט הבריטי נכלאו בעכו מאות מחברי אירגוני המחתרות ההגנה, האצ"ל ולח"י, שנאסרו בגלל מאבקם על הגנת הישוב , מלחמתם במנדט הבריטי, וזכותם להקמת בית לאומי בארץ-ישראל.
 
כמו כן שימש המבצר כאחד מבתי הסוהר הגדולים בא"י, ונכלאו בו אסירים פוליטיים ופליליים, יהודים וערבים. מלבד האסירים השפוטים, ישבו פה עצורים לפני משפט, מעפילים אשר עלו ארצה ללא סרטיפיקטים, בניגוד למדיניות הספר הלבן, ועצירים מנהליים בכוח חוקי החירום.
 
 אירועים מיוחדים הקשורים באסירי עכו:
 
האסיר הראשון בתקופת המנדט היה זאב ז'בוטינסקי- מפקד ההגנה היהודית בירושלים, ותשעה-עשר חבריו מגיני העיר  במאורעות תר"פ (1920 ). 
חברי אירגון ה"הגנה" שהדפו פורעים ערביים, נתפסו עם נשק מגן, נאבקו למען ההתישבות ושמירת הקרקעות, קיימו קורסים ואימונים, תכננו וביצעו הורדת מעפילים לאורך חופי ארץ- ישראל.
לוחמי אצ"ל ולח"י שנקמו בתוקפים הערביים, לחמו בכובש הבריטי, פוצצו מרכזי שלטונו ואמצעי תחבורה, קיימו קורסים ואימונים.
ב-4 במאי 1947 ערכו לוחמי אצ"ל פריצה נועזת לכלא עכו ושיחררו 41 מחבריהם הכלואים, (בהמולה נמלטו 214 אסירים ערביים), זאת, לאחר פריצת הקיר הדרומי של בית הסוהר באמצעות מטען חבלה ובסיוע האסירים שפרצו את תאיהם, ע"י חומר נפץ שהוברח אליהם בחבילות מזון.
בקרב שהתפתח מחוץ לתחומי הכלא , בין הפורצים ובין כוחות משטרה וצבא בריטיים, נהרגו שלשה מן הכח הפורץ וכן ששה מהבורחים ו-11 נלכדו. שלושה מן הנלכדים הוצאו להורג. 22 לוחמים יהודים שנידונו למוות ודינם הומתק למאסר עולם.
בכלא עכו הועלו לגרדום: שלמה בן יוסף, הרוג מלכות ראשון בתקופת שלטון המנדט הבריטי, מרדכי שוורץ, דב גרונר, יחיאל דב דרזנר, אליעזר קשאני, מאיר נקר, אבשלום חביב ויעקב וייס. 
 

סיור במבצר:

הכניסה למבצר, ליד הגשר אשר נבנה בתקופה הבריטית. יורדים לחפיר והולכים לאורך החומות, כאן אפשר להבחין כי חזית המבצר משני צידי הגשר, בנויה על מסד צלבני אופיני. בקיר הצפוני נראים סימני פגיעות של פגזים ואף נעוצים בו פגזי תותחים עגולים ששרדו מההפגזה על עכו בשנת 1831. אנו עולים במדרגות הברזל החדשות ונכנסים למוזיאון הממוקם בבורג' אל- ח'זנה (מגדל האוצר). התצוגה מספרת את תולדות עכו והמבצר במפות ותמונות עתיקות. בקומה השניה מתחילה התצוגה של אסירי המחתרות בתקופת המנדט - מאסרים, משפטים, תנאי החיים וההווי בכלא.
 
חדר מיוחד מוקדש לרב האסירים, הרב אריה לוין. בהמשך, מדרגות המובילות לגג המבנה שהוא הגבוה בבניני עכו, ממנו  תצפית מרהיבה על העיר וסביבתה
היציאה בשער המערבי של המגדל. מעל השער המפואר כתובת ערבית מונומנטלית חרוטה בשיש, המעידה כי הבנין הושלם  בשנת 1819 על ידי עבדאללה פחה.
ממשיכים לכוון מבנה ששימש את מנהלת הכלא ועם הקמת מדינת ישראל כבית חולים לחולי נפש. יורדים במדרגות הפנימיות ומגיעים לחצר בית הסוהר, ( כיום אתר חפירות ארכיאולוגיות) פונים שמאלה ומגיעים לאגף המזרחי של המבנה.
     
בכניסה אוסף של ממצאים ארכיאולוגים, וציוד ששימש את האסירים בעבודתם בבית הסוהר, חדר הנצחה לנופלים בפריצת  כלא עכו ואולם העמודים המוקדש למתכנן הפעולה מבפנים- איתן ליבני ז"ל. ובו דגם הפריצה, תיאור הקרב,מפות וקטעי  עיתונות על הפריצה.
מכאן פונים למבנה שבצפון מערב החצר - "אגף ז'בוטינסקי" , ועולים במדרגות החיצוניות לקומה העליונה בה נמצאים התאים בהם היו אסורים זאב ז'בוטינסקי וחבריו. בסמוך, התא בו נכלא הבהא אוללה.
יורדים לחדר ההנצחה והתייחדות לתשעת הרוגי המלכות שנתלו בעכו.
הטיול מסתיים בתאי הנידונים למוות ובחדר הגרדום, בו מצאו  את מותם לוחמי המחתרות.
 
הקהל מתבקש לכבד את בדומיה בעת הסיור בקטע זה של המוזיאון.

מאפייני המסלול

  • שעות פעילות של המוזיאון: המוזיאון פתוח בימים א'- ה' בשעות - 09:00-16:00
  • מען למכתבים: מוזיאון אסירי המחתרות עכו ת.ד. 1033
  • טלפון: 04-918264/5/6